אחריות ושאלות נפוצות
כאן אענה בהרחבה על האחריות ועל שאלות נפוצות נוספות.
אני סבור שללקוח חשוב לראות לא הבטחות כלליות, אלא תוצאה קונקרטית וניתנת למדידה. לכן איני מסתפק במילים כמו "יעיל" או "בטוח", אלא מציג מדדים ברורים, מסביר את עקרון הפעולה של הטכנולוגיה ומפרט כיצד הטיפול נגד נבגים אכן מספק תוצאה כזו.
בסוף העמוד נמצא סעיף "שאלות ותשובות נפוצות". בסעיף זה מרוכזות תשובות מפורטות לשאלות הנפוצות ביותר, וכן מוסברים מצבים אופייניים שלקוחות נתקלים בהם לפני ביצוע הטיפול ולאחריו.
- קונידיות (קונידיוספורות), קונידיופורים וראשים קונידיאליים
- ספורנגיה וספורנגיוספורות
- היפות
- תפטיר
- חיידקים ונגיפים
יתרון חשוב נוסף של הטכנולוגיה הוא עקרון הפעולה הנפחי. הטיפול מתבצע בו-זמנית בכל חלל החדר, ללא מגע מכני אינטנסיבי עם מושבות העובש. הודות לכך פוחת משמעותית הסיכון להתפשטות נבגים ומזהמים ביולוגיים אחרים, אשר נוצר לעיתים קרובות במהלך הסרה מכנית של אזורים נגועים.
לצורך הערכה אובייקטיבית של יעילות הטיפול ניתן להשתמש בשיטות בדיקת ATP (לומינומטריה). בדיקת ATP מודדת את כמות האדנוזין טריפוספט (ATP), מקור ונשא האנרגיה האוניברסלי בתאים חיים, וכן מאפשרת להעריך את כמות הזיהום הביולוגי על פני השטח. ירידה ברמת ה-ATP לאחר הטיפול מעידה על הפחתה משמעותית בפעילות הביולוגית.
באחד הניסויים שנערכו, רמת הזיהום של דגימת זכוכית לפני הטיפול הייתה 485 RLU לפי נתוני הלומינומטר. לאחר טיפול במיוטרין ירד ערך זה ל-3 RLU, דבר המעיד על סילוק כמעט מלא של הזיהומים הביולוגיים ועל ירידה חדה בפעילות המיקרוביולוגית השיורית.
להלן מוסבר בפירוט כיצד מיוטרין פועל על המבנים העיקריים של פטריות העובש:
• נבגים (קונידיות).
• ספורנגיומים ומבנים אחרים היוצרים נבגים.
• היפות.
• תפטיר.
סעיף נפרד מוקדש להשפעת מיוטרין על חיידקים, נגיפים ומיקרופלורה נוספת, לרבות צורות וגטטיביות של מיקרואורגניזמים, זנים עמידים וקהילות מיקרוביאליות המצויות באזורים שקשה להגיע אליהם.
אחריות להשמדה של עד 99.9%.
קונידיות (קונידיוספורות) הן נבגים א־מיניים מיקרוסקופיים של מרבית פטריות העובש, ובהן Aspergillus, Penicillium, Cladosporium, Alternaria ומינים רבים נוספים. נבגים אלה נמצאים דרך קבע באוויר, שוקעים על רהיטים, בגדים, טקסטיל, קירות, מערכות אוורור ומשטחים נוספים. כאשר התנאים אינם מתאימים להתפתחותם, הם מסוגלים להישאר במצב רדום במשך זמן רב, ולהתחיל לנבוט רק כאשר מופיעים לחות ותנאי מיקרו־אקלים מתאימים.
עם זאת, הקונידיות עצמן הן רק חלק ממערכת הרבייה של העובש. הן נוצרות על גבי מבנים מיוחדים נושאי נבגים הנקראים קונידיופורים. אצל מינים מסוימים, כגון Aspergillus, הקונידיופורים יוצרים ראשים קונידיאליים אופייניים. במבנים אלו מבשילים באופן רציף נבגים חדשים ומשתחררים אל האוויר, שם הם מתפזרים ברחבי המבנה באמצעות זרמי האוויר.
לאחר הטיפול בטכנולוגיה שלי:
• מושמדות הקונידיות הנמצאות באוויר;
• מושמדות הקונידיות ששקעו על רהיטים, בגדים, מזרנים, שטיחים, וילונות, קירות, תקרות, רכיבי מערכות אוורור ומשטחים נוספים;
• נהרסים הקונידיופורים והראשים הקונידיאליים שעליהם נוצרים נבגים חדשים;
• נפסק היווצרותם והפצתם של קונידיות חיות באזור המטופל.
טכנולוגיית מיוטרין פותחה מלכתחילה במיוחד להשמדת נבגי עובש. מטרתה העיקרית הייתה להוביל את החומר הפעיל אל מקומות שאינם נגישים בניקוי מכני רגיל, כגון תעלות ארוכות של מערכות מיזוג אוויר מרכזיות, חללים נסתרים בתוך קונסטרוקציות בנייה, חללים פנימיים של רהיטים, נישות טכניות ואזורים קשים לגישה אחרים, שבהם נבגי העובש יכולים לשרוד במשך שנים רבות.
אחריות להשמדה של עד 99.9%.
לא כל פטריות העובש מתרבות באמצעות קונידיות. מינים מסוימים, כגון Mucor, Rhizopus ונציגים נוספים של סדרת Mucorales, יוצרים את נבגיהם בתוך מבנים כדוריים מיוחדים הנקראים ספורנגיה. בתוך כל ספורנגיום מבשילות ספורנגיוספורות רבות, אשר לאחר התבקעות המעטפת משתחררות לסביבה והופכות למקור להתפתחות מוקדי עובש חדשים.
הספורנגיה ממוקמים בדרך כלל על גבי קורים נושאי נבגים מיוחדים, ומהווים את איברי הרבייה של קבוצת פטריות זו. לכן, לצורך חיטוי יעיל אין די בהשמדת הנבגים החופשיים בלבד – יש לנטרל גם את המבנים המייצרים אותם.
לאחר הטיפול בטכנולוגיה שלי:
• מושמדות הספורנגיוספורות הנמצאות באוויר ועל גבי משטחים שונים;
• מנוטרלים הספורנגיה שבתוכם נוצרים נבגים חדשים;
• נפסק תהליך ההבשלה והשחרור של ספורנגיוספורות חיות;
• המושבה המטופלת מאבדת את יכולתה להמשיך להתרבות ולהתפשט.
הודות ליכולתה של הטכנולוגיה לחדור גם לאזורים שקשה להגיע אליהם, מטופלים לא רק מוקדי העובש הגלויים לעין, אלא גם אזורים נסתרים שבהם פטריות מסוג זה מסוגלות לשרוד לאורך זמן ולהמשיך את מחזור חייהן.
כפכף שוחזר למצבו כפי שהיה לפני העובש
הפטרייה יצאה מהקיר ומתפוררת כמו אבק
הכרית הופכת לכמו חדשה
הפטרייה מתה ומתפוררת כמו חול
הפטרייה מתה והקיר הפך לכמו חדש
עובש מת מוסר כמו אבק באמצעות ספוג יבש
אחריות להשמדה של עד 99.9% על פני השטח ועד 95% בעומק החומר, בהתאם לחדירות החומר.
ההיפות הן סיבים דקים שמהם מורכב התפטיר של פטריית העובש. הן חודרות אל תוך החומר, מסתעפות וסופגות לחות וחומרי הזנה. אם ההיפות נשארות חיות, הן עלולות לשוב ולהתפתח לאחר הרטבה חוזרת, גם אם רוב הנבגים כבר הושמדו.
יעילות הטיפול תלויה במידה רבה ביכולת החדירה של החומר הפעיל אל תוך החומר המטופל.
על משטחים פתוחים, כגון טיח, אריחים וקירות צבועים, מושמדים עד 99.9% מההיפות.
בחומרים נקבוביים, כגון בטון רגיל ללא איטום, החומר הפעיל חודר לעומק רב יותר, ולכן ניתן להשמיד עד 95% מההיפות המצויות בתוך החומר.
כאשר מדובר בחומרים בעלי חדירות נמוכה, כגון עץ מצופה לכה, לוחות גבס עם שכבת גימור או חיפויי פלסטיק, חלק מההיפות המצויות בעומק עלולות להישאר בשל חדירה מוגבלת של החומר הפעיל.
לכן, לפני תחילת העבודה אני תמיד מעריך את מאפייני האתר. אני מזהה את סוג החומר, מבצע את המדידות הנדרשות, בודק את הגורמים להופעת העובש, ורק לאחר מכן מחליט על שיטת הטיפול היעילה ביותר. במקרים מסוימים די בטיפול סטנדרטי, ובאחרים אני עשוי להמליץ על הספגת הגנה נוספת או על החלפת החלק הפגוע של החומר.
אחריות להשמדה של 55% עד 99%, בהתאם לסוג החומר ולתנאים.
התפטיר הוא גופו העיקרי של פטריית העובש. בניגוד לנבגים, הוא נמצא לעיתים קרובות לא על פני השטח אלא בתוך חומרי הבנייה, כשהוא חודר לבטון, לעץ, ללוחות גבס ולמצעים אחרים. התפטיר הוא שמאפשר את צמיחתו והתפתחותו של העובש. לפני תחילת העבודה אני תמיד מבצע אבחון כדי לקבוע את עומק הנגיעות, את סוג החומר ולבחור את שיטת הטיפול היעילה ביותר.
יעילות השמדת התפטיר תלויה באופן ישיר בסוג החומר.
בטון נקבובי (כולל הבטון הנפוץ בישראל).
זהו אחד החומרים המתאימים ביותר לטיפול. על סמך התצפיות שלי, בדיקות רבות, דגימות ובדיקות חדירה, כאשר הקיר יבש והגורם לרטיבות טופל, ניתן להשמיד עד 95–100% מהתפטיר. בזכות המבנה הנקבובי שלו, הבטון מאפשר לחומר הפעיל לחדור לעומק החומר.
לוחות גבס.
בגבס המצב מורכב הרבה יותר. הוא מכיל תאית, המשמשת מצע מזון לפטריות ספרוטרופיות. התפטיר מסוגל לחדור לעומק הלוח ולהמשיך להתפתח גם בתנאי רטיבות קלים יחסית. אם לוח הגבס רטוב או שכבר החל להתפורר, לא תמיד ניתן להשמיד את התפטיר לחלוטין. במקרים כאלה אני ממליץ לבצע בנוסף טיפול מגן, כדי להגדיל את עומק החדירה של הטיפול ולהעלות את יעילותו.
עץ.
גם עץ טבעי הוא חומר מורכב לטיפול. המבנה הקפילרי שלו מאפשר לתפטיר לחדור לעומק, והתאית המצויה בעץ מספקת לעובש מקור מזון. מקרים מורכבים במיוחד הם כאלה שבהם ניסו במשך שנים לטפל במשטח באמצעות חומרים ביתיים המבוססים על כלור. טיפול כזה אינו משמיד תמיד את הפטרייה לחלוטין, ואף עלול להקשות משמעותית על ביצוע טיפול מקצועי בהמשך.
בעיה נפרדת היא מיני עובש עמידים, כגון Aspergillus niger. אם המשטח הנגוע טופל במשך זמן רב באופן קבוע בחומרים המכילים כלור, הפטרייה עלולה ליצור ביופילמים צפופים ולחזק את ההגנה של דפנות התאים שלה. במקרים כאלה טיפול רגיל אינו תמיד מספיק. לעיתים נדרש טיפול משולב, הכולל הספגה עמוקה של החומר, ובמידת הצורך גם הסרה מכנית של השכבה הפגועה.
מכשול משמעותי נוסף הוא צבע הידרופובי, המשווק לעיתים כ"צבע נגד עובש". ציפוי כזה מונע חדירה של כל נוזל אל תוך החומר, כולל תכשירים מקצועיים נגד פטריות. כתוצאה מכך העובש והתפטיר עלולים להישאר מתחת לשכבת הצבע, וטיפול יסודי אינו אפשרי ללא הסרה מוקדמת של הציפוי.
אחריות להשמדה של עד 99.9%.
הטיפול בטכנולוגיה שלי אינו מיועד רק להשמדת עובש. במקביל מתבצע תהליך של דה־אקטיבציה ביולוגית מקיפה של החלל, אשר מפחית באופן משמעותי את כמות המיקרואורגניזמים השונים על גבי המשטחים המטופלים ובאוויר.
במהלך הטיפול מושפעים חיידקים, לרבות זנים רבים העמידים לאנטיביוטיקה, נגיפים, וכן ביופילמים ומושבות מיקרוביאליות המצויים במקומות שקשה להגיע אליהם. הטיפול אינו מוגבל רק למשטחים גלויים, אלא חודר גם לתפרים, חיבורים, תעלות אוורור, חללים נסתרים ואזורים נוספים שבהם מיקרואורגניזמים עלולים להישאר גם לאחר ניקוי רגיל.
יעילות הטיפול תלויה בסוג המיקרואורגניזם, בסוג המשטח, במידת הזיהום ובגורמים נוספים. כאשר הטיפול מבוצע בהתאם לטכנולוגיה, העומס הביולוגי בחלל פוחת באופן משמעותי, דבר התורם ליצירת סביבה נקייה ובטוחה יותר בהשוואה למצב שהיה לפני הטיפול.
כל עוד לא מתרחש זיהום מחדש וההמלצות שלאחר הטיפול נשמרות, רמת המיקרופלורה השיורית נותרת נמוכה מאוד, והסיכון להתפתחות מחודשת של מיקרואורגניזמים באזור המטופל פוחת באופן משמעותי.
- לכמה זמן הטיפול כזה מחזיק? תוך כמה זמן העובש עלול לחזור?
- כלומר, אפשר לנצח את העובש שלי לתמיד ולקבל אחריות לכל החיים?
- ומה אם השכן הציף אותי או שהקיר רטוב?
- האם אצלי זה ייראה גם כמו בסרטון?
- ומה אם השכן הציף אותי או שהקיר רטוב?
- האם אצלי זה יהיה גם כמו בסרטון?
- למה אני רואה עובש על הקיר, אבל המכשיר שלך לא “מאיר” אותו?
- לפני הטיפול המכשיר שלך מאיר ביופילמים ופטריות. אחרי הטיפול – הם גם יאירו או שכבר לא?
- לאחר הטיפול בדירה מורגש ריח של ״בית חולים / חדר ניתוח / תא לחץ״. מה זה? והאם זה מסוכן?
- לאחר הטיפול הוצאתם חפץ מהארון ועדיין רואים עליו עובש. האם זה תקין?
- לאחר הטיפול אחד המזגנים העיליים התחיל להשמיע רעש חזק של טרטרת. מה זה?
- איך מתבצע התשלום?
לכמה זמן הטיפול כזה מחזיק? תוך כמה זמן העובש עלול לחזור?
אם הטיפול נגד נבגים בוצע כראוי והגורמים להופעת העובש סולקו, הפטרייה מאבדת לחלוטין את פעילותה. עם זאת, כפי שנהוג ברפואה, היעדר תסמינים אינו אומר שהבעיה אינה יכולה להופיע שוב אם יתפתחו תנאים חדשים שאינם מתאימים.
על פי הנתונים שלי, מתוך כ־200 דירות שטופלו, הופעה חוזרת של עובש תועדה רק ב־6 מקרים. לכל אחד מהמקרים הללו הייתה סיבה אובייקטיבית.
ברוב המקרים ההתפתחות החוזרת של העובש התרחשה משום שלא בוצע טיפול הגנה לאחר הטיפול נגד הנבגים. במקרים אחרים בעלי הנכס סירבו לטפל בלחות הקבועה שבחומר, לייבש אותו או להגן על פני השטח. לעיתים הבעיה הופיעה מסיבה חדשה לחלוטין, למשל בעקבות הצפה מהשכנים או היעדרות ממושכת של הדיירים, כאשר הדירה נשארה סגורה ללא אוורור.
בעיה נוספת היא קירות המצופים בצבעים הידרופוביים או במה שמכונה "צבעים נגד עובש", כגון Tambour Supercryl. ציפויים כאלה מקשים משמעותית על חדירת החומר הפעיל לעומק החומר, ולכן יעילות הטיפול העמוק עלולה לרדת.
מצב מורכב נוסף נוצר כאשר לפני הגעתי ניסו במשך זמן רב להסיר את העובש באמצעות חומרים ביתיים, במיוחד כאלה המכילים כלור. במקרים כאלה מינים מסוימים של פטריות עובש עלולים להגיב פחות טוב לטיפול המקצועי בהמשך, ולכן לעיתים נדרשת שיטת טיפול עמוקה ומקיפה יותר.
אם לאחר הטיפול נשמרים תנאים המאפשרים התפתחות של עובש, כגון לחות גבוהה בחומרי הבנייה, אוויר עומד, היעדר אוורור, עיבוי או הרטבה מתמשכת של משטחים, נבגים חדשים עלולים לנבוט וליצור מושבת עובש חדשה. במקרה הצורך ניתן לאמת זאת במעבדה. לשם כך משווים את ה־DNA של הפטרייה המקורית ושל הפטרייה שהתפתחה מחדש באמצעות ריצוף אזור ITS, ובמקרה של התאמה ברמת המין מבצעים אפיון זנים (MLST) או השוואת גנום מלאה. בנוסף ניתן לבצע בדיקות לחיוניות הפטרייה לאחר הטיפול באמצעות תרביות מיקרוביולוגיות.
אם לאחר הטיפול נגד נבגים אתם שומרים על רמת לחות תקינה, מאווררים את החלל באופן קבוע ומטפלים בנזילות, בעיבוי או בהיווצרות נקודת הטל, הסבירות להתפתחות חוזרת של עובש הופכת לנמוכה מאוד.
למידע על מה יש לעשות לאחר הטיפול וכיצד למנוע הופעה של עובש חדש ושונה – קראו כאן →
אם בחלל התגלו פטריות מהסוג Cladosporium או Penicillium, לאחר הטיפול חשוב במיוחד שלא ליצור מחדש תנאים המתאימים להתפתחותם. לדוגמה, Cladosporium מסוגל להתפתח באופן פעיל כאשר קיימת לחות מיקרו־קפילרית קבועה על פני חומרי הבנייה.
אם בדירה אין אוורור תקין, על החלונות מצטבר עיבוי באופן קבוע והקירות נותרים לחים, לא ניתן למנוע לחלוטין חדירה של נבגים חדשים מהסביבה. בתנאים כאלה הם עלולים להתבסס על משטח לח ולהתחיל ליצור מושבה חדשה, גם אם המושבה הקודמת הושמדה לחלוטין.
לכן אני כמעט תמיד ממליץ שלא להסתפק בטיפול נגד נבגים בלבד. להגנה מרבית מומלץ להשלים אותו בטיפול מגן. טיפול זה יוצר מחסום ארוך־טווח על פני החומר ומפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות חוזרת של עובש גם בתנאי שימוש מורכבים. כאשר הוא מיושם כראוי, אורך החיים של ההגנה עשוי להגיע עד 80 שנה.
המטרה שלי אינה רק להסיר את העובש הקיים, אלא לעשות כל שניתן כדי שלא תצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו שוב.
המטרה שלי היא לא רק להסיר את העובש, אלא לגרום לכך שתשכחו ממנו לתמיד.
על מה יש לעשות לאחר הטיפול וכיצד למנוע הופעה של עובש חדש ושונה, קראו כאן →
כלומר, אפשר לנצח את העובש שלי לתמיד ולקבל אחריות לכל החיים?
כן, בהחלט נכון. אני משוכנע לחלוטין שאין בעיית עובש שאי אפשר לפתור לתמיד ועם אחריות לכל החיים. יש ברשותי את כל הפתרונות הטכנולוגיים הדרושים כדי לפתור את הבעיה שלכם אחת ולתמיד. כלומר, העובש לא יופיע לא בעוד 5 שנים ולא בעוד 20 שנה. הדבר החשוב ביותר הוא לבנות תוכנית פעולה שלב אחר שלב ולהתאים את הפתרון באופן מדויק למצב הספציפי שלכם. לאחר שתבצעו את כל השלבים, תקבלו ממני אחריות לכל החיים.
ומה אם השכן הציף אותי או שהקיר רטוב?
אני יכול לפתור כל בעיית עובש לתמיד ועם אחריות לכל החיים. אם הקיר שלכם לח באופן כרוני, כלומר הסיבה לא טופלה או שאי אפשר לטפל בה מסיבה כלשהי, אני מציע טיפול מגן נוסף באמצעות תכשירים מקבוצת המיקוצידים והפונגיצידים, בעלי השפעה שאריתית ממושכת, עד 70–80 שנה, בתשלום נוסף.
כן, הטיפול הבסיסי אכן ישמיד את העובש, אך התפטיר (מיצליום) עלול לשרוד באופן חלקי בעומק החומר. וגם אם הוא יושמד לחלוטין, הבעיה עצמה נשארת. איננו מסלקים את סביבת ההזנה ואת התנאים הנוחים להתפתחות, ולכן במוקדם או במאוחר יתפוס את מקומה פטרייה חדשה, ואולי אף ממין אחר.
לכן, כאשר קיימת לחות קבועה, הגישה הנכונה היא לא רק להסיר את מוקד העובש הקיים, אלא גם ליצור שכבת הגנה שתעכב הדבקה חוזרת.
האם אצלי זה ייראה גם כמו בסרטון?
לעיתים, בשעות הראשונות לאחר הטיפול, נדמה שהעובש אף נעשה בולט יותר. למעשה, הדבר נובע מכך שהתפטיר המת ותוצרי פירוקו נעשים גלויים יותר על פני השטח. לאחר השלמת התהליך ניתן להסירם ללא קושי.
עם זאת, חשוב להבין שלא תמיד זה המצב. אם העובש כבר חדר אל תוך שכבת הצבע או שכבת גימור אחרת, לא יהיה ניתן להסירו באמצעות ספוג בלבד.
ניתן להשוות זאת למסמר חלוד ללא ראש. מבחוץ כמעט שלא רואים אותו, אך בתוך החומר תהליך ההרס נמשך. במקרים כאלה יש להסיר את השכבה הפגועה באופן מכני. בדרך כלל די להסיר בזהירות את שכבת הציפוי העליונה באמצעות נייר זכוכית או כלי מתאים אחר, לעומק של עד 3 מ״מ.
האם אצלי זה יהיה גם כמו בסרטון?
בסרטונים שלי ניתן לראות שהעובש יורד בקלות בעזרת ספוג יבש. לאחר הטיפול הוא מת, והקיר הופך ללבן. זה אכן נכון.
מִיוֹטְרִין הורס את המעטפת הליפידית של תאי הפטרייה, והקולוניה מתייבשת ומתה. לפעמים נראה שהעובש דווקא מתפשט – כאילו הוא “יוצא” מהקיר – אך לאחר מכן ניתן להסירו בקלות.
חשוב להבין שלא תמיד ניתן להסיר את הפטרייה בעזרת ספוג יבש. אם היא חדרה לשכבת הצבע, המצב דומה למסמר חלוד ללא ראש: מבחוץ לא רואים דבר, אך בפנים מתרחש תהליך של הרס. במקרה כזה האפשרות היחידה היא להסיר את השכבה הפגועה, למשל בעזרת נייר ליטוש, לעומק של כ־3 מ”מ.
למה אני רואה עובש על הקיר, אבל המכשיר שלך לא “מאיר” אותו?
המלנין מסוגל לבלוע קרינה אולטרה־סגולה. לכן, בעת בדיקה באמצעות מנורת UV, מושבות כאלה עשויות שלא להציג את התגובה האופיינית. מבחינה חזותית העובש נראה היטב, אך המכשיר לא תמיד מסוגל לזהותו, משום ששכבת המלנין מחלישה משמעותית את מעבר הקרינה.
לכן, היעדר פלואורסצנציה אינו מעיד בהכרח שאין עובש. במקרים מסוימים המשמעות היא רק שמין זה של פטרייה אינו מזוהה היטב באמצעות שיטת אבחון זו.
לפני הטיפול המכשיר שלך מאיר ביופילמים ופטריות. אחרי הטיפול – הם גם יאירו או שכבר לא?
בתחילת עבודתי ערכתי סדרת ניסויים באמצעות חומר אינדיקטור מיוחד, המשנה את צבעו בהתאם למצב הפטרייה. לאחר הטיפול האינדיקטור אישר שהמושבה הושמדה לחלוטין, אף ששרידיה עדיין נראו על פני השטח.
אם ברצונכם לשחזר לחלוטין את מראה הקיר, די לצבוע את האזור המטופל או ליישם עליו ציפוי דקורטיבי. לאחר מכן לא יישארו סימנים נראים לעין של העובש. (יש לבצע תחילה חיטוי אנטיספטי של הצבע.)
לאחר הטיפול בדירה מורגש ריח של ״בית חולים / חדר ניתוח / תא לחץ״. מה זה? והאם זה מסוכן?
במגע עם עץ, בדים, ציפויי צבע, רכיבי פלסטיק ושאריות של חומרים אורגניים מתרחשים תהליכי חמצון. כתוצאה מכך נוצרים תרכובות אורגניות נדיפות (TVOC), ובהן אלדהידים, קטונים וחומצות אורגניות. תרכובות אלו הן הגורם השכיח לריח ה"אופייני לבית חולים" או לריח כימי קל לאחר הטיפול.
עוצמת הריח ומשך הזמן שבו הוא יישאר תלויים בגורמים רבים. בין היתר משפיעים סוג החומרים, יכולת הספיגה שלהם, הטמפרטורה, לחות האוויר ועוצמת האוורור. ברוב המקרים הריח נחלש בהדרגה ונעלם לחלוטין בתוך מספר שעות או מספר ימים.
במקרים נדירים, בשעות הראשונות לאחר הטיפול, עלולה להופיע תחושת יובש בפה או גירוי קל בגרון. בהתאם להמלצות MCDS, במצב כזה די לצאת לאוויר הצח, לנשום בנחת ולשתות מים. בדרך כלל תחושות אלה חולפות מעצמן ואינן מצריכות כל טיפול.
הריח עצמו אינו מהווה סכנה, והוא נעלם בהדרגה כאשר מאווררים את החלל באופן קבוע. ניתן לזרז את התהליך באמצעות אוורור צולב, ניקוי רטוב, שימוש בפחם פעיל, במטהרי אוויר ביתיים או בסופחי ריחות אחרים.
לאחר הטיפול הוצאתם חפץ מהארון ועדיין רואים עליו עובש. האם זה תקין?
הטכנולוגיה שלי להשמדת נבגי עובש מחסלת את פטריית העובש, את הנבגים שלה, את התפטיר (מיצליום) ואת כל הצורות הפעילות והחיות של הפטרייה. עם זאת, חשוב להבין שהטיפול מחסל את העובש, אך אינו מסיר פיזית את שאריותיו מפני השטח של החפצים.
דמיינו מצב פשוט: זבוב נחת על השולחן ולאחר מכן מת. הוא אינו נעלם מעצמו. כל עוד לא תסלקו אותו באמצעות מטלית או מגבון, הוא ימשיך לשכב על השולחן. בדיוק כך קורה גם עם העובש. לאחר הטיפול הפטרייה מתה, אך שאריותיה הפיזיות נשארות על פני השטח עד שמסירים אותן באופן מכני.
לכן, אם ביום שלאחר הטיפול הוצאתם מהארון בגד, נעליים, תיק או כל חפץ אחר וראיתם עליו סימני עובש, אין סיבה לדאגה. אין מדובר בעובש חי, אלא בשאריות של פטרייה שכבר הושמדה. ברוב המקרים מספיק להסיר אותן באמצעות ספוג יבש, מברשת רכה או מטלית יבשה.
סימן חשוב נוסף: אם במהלך הטיפול החפץ היה חשוף לאוויר בחדר (לדוגמה, היה מונח על הרצפה, על מדף או במקום פתוח), ולאחר הטיפול הוא קיבל ריח אופייני של חומר חיטוי, המזכיר ריח של בית חולים ולא ריח של טחב, רטיבות או מרתף, משמעות הדבר היא שחומר החיטוי הגיע אל פני השטח של החפץ והוא עבר טיפול.
לעומת זאת, אם במהלך הטיפול החפץ היה אטום לחלוטין – למשל בתוך שתי שכבות של שקיות פוליאתילן או בכל עטיפה אטומה אחרת - ולאחר פתיחת האריזה הוא עדיין מדיף ריח של עובש או רטיבות, משמעות הדבר היא שחומר החיטוי לא הגיע אל פני השטח שלו. במקרה כזה החפץ אינו נחשב כמטופל, ובמידת הצורך יש לבצע בו טיפול נוסף לאחר הוצאתו מהאריזה האטומה.
אם ניתן לכבס את הפריט, אני ממליץ שלאחר הטיפול לכבס אותו במכונת כביסה בטמפרטורה של 60–90 מעלות צלזיוס (בהתאם להוראות היצרן), ולהוסיף את חומר החיטוי DESYTOL של חברת Jacobi.
זו בדיוק הסיבה שאני מעניק אחריות על הטכנולוגיה שלי בביטחון מלא. כאשר הטיפול מבוצע כראוי, העובש אכן מושמד. אם אתם עדיין רואים שאריות על פני החפצים, אין פירוש הדבר שהעובש חי או ממשיך להתפתח. אלו רק שאריות של פטרייה שכבר הושמדה, ויש להסירן באופן פיזי, בדיוק כפי שמסירים כל לכלוך אחר.
לאחר הטיפול אחד המזגנים העיליים התחיל להשמיע רעש חזק של טרטרת. מה זה?
עם הזמן רכיב הגומי הזה מתיישן באופן טבעי. הוא מתייבש בהדרגה, מאבד מגמישותו, מתקשה ועלולים להופיע בו סדקים זעירים. אם המזגן לא עבר תחזוקה במשך שנים, פעל בתנאי לכלוך קשים או פשוט נמצא בשימוש במשך זמן רב, לעיתים קרובות התותב כבר נמצא במצב של בלאי עוד לפני תחילת כל עבודה.
אם התותב עשוי מגומי EPDM או מסיליקון, רכיבים כאלה בדרך כלל עמידים היטב לטיפול, ובדרך כלל אינן מתעוררות בעיות.
לעומת זאת, אם התותב עשוי מגומי ניטרילי (NBR) או מחומרים עמידים פחות, הסיכון להיווצרות סדקים גבוה יותר. עם זאת, חשוב להבין שברוב המקרים רכיב כזה כבר מצוי במצב של בלאי טבעי. במשך שנות השימוש הגומי מאבד בהדרגה את גמישותו, מתיישן ועלול להתפורר גם ללא כל התערבות.
ניתן להפחית את הסיכון הזה מראש. לפני הטיפול די למרוח כמות קטנה של גריז סיליקון או וזלין טכני על תותב הגומי של מאיץ המאוורר. פעולה זו יוצרת שכבת הגנה, מפחיתה את המגע של החומר עם התכשיר, מקטינה את השפעת החמצון ומסייעת גם להאריך את חיי השירות של רכיב הגומי עצמו.
חשוב להבין שבמצב כזה הבעיה אינה נובעת מרכיב תקין, אלא מבלאי חמור שכבר קיים בו. גומי שנחלש עם השנים עלול שלא לעמוד בהשפעה, אשר עבור תותב חדש ותקין נחשבת לבטוחה.
במזגנים תקינים מקרים כאלה נדירים מאוד. רוב היצרנים המודרניים משתמשים ב־EPDM או בחומרים אחרים בעלי עמידות גבוהה להזדקנות ולהשפעות הסביבה, ולכן הסיכון לנזק הוא מזערי.
הפיצוי מועבר באמצעות Bit או PayBox, לאחר הצגת קבלה המאשרת את רכישת החלק. גובה הפיצוי הוא 50% ממחיר המאיץ בלבד.
תנאי זה תקף רק במקרה של פנייה בתוך 24 שעות ממועד ביצוע הטיפול, והוא חל אך ורק על נזק לתותב הגומי של מאיץ המאוורר שהתגלה מיד לאחר סיום העבודה. הפיצוי אינו חל על תקלות שיתגלו בשלב מאוחר יותר במהלך השימוש השוטף במזגן.
ניתן לרכוש מאיץ חדש, לדוגמה, באחד מהחנויות המופיעות באתר (כל הקישורים ניתנים ללחיצה).
איך מתבצע התשלום?
אני פועל באופן רשמי כעסק מורשה בישראל (עוסק מורשה). כל השירותים ניתנים עם הנפקת מסמכים רשמיים, והמחיר כולל מע״מ כחוק.
ניתן לשלם עבור השירותים שלי באחת מהדרכים הבאות:
- מזומן בשקלים.
- כרטיסי Visa / MasterCard (באמצעות מערכת הסליקה של AllPay).
- Apple Pay (באמצעות מערכת הסליקה של AllPay).
- באמצעות Bit.
- באמצעות PayBox.
- העברה בנקאית לחשבון First International Bank of Israel (האפשרות הפחות נוחה ולכן גם הפחות מועדפת).
לא ניתן לשלם באמצעות המחאות, מטבעות קריפטוגרפיים, דולרים במזומן, אירו במזומן או מטבעות זרים אחרים. עם זאת, ניתן לשלם באמצעות כרטיס בנק זר דרך AllPay. המרת המטבע תתבצע באופן אוטומטי בהתאם לכללי חברת האשראי והבנק שהנפיק את הכרטיס.
לנוחות הלקוחות, באמצעות AllPay ניתן לפרוס את התשלום לעד 12 תשלומים ללא ריבית.
לאחר התשלום תקבלו חשבונית מס־קבלה רשמית עם מספר סידורי ייחודי.
קראו גם
